כך אנו משועבדים לטובת ההגנה על בנק גדול

כמה מפחידה נפילתו של הבנק הגדול?

שר האוצר כחלון, צוטט במספר אמירות שיש בהן כדי להדיר שינה מעינינו. מר כחלון הסביר שאין מחסור בדירות אלא שנוצרת כאן בועת נדל"ן שעתידה להתפוצץ. בין יתר האחראים לניפוח הבועה, ציין השר את הבנקים. ואכן, בראש בעלי האינטרסים ניצב הבנק, שהוא "צוואר הבקבוק" דרכו עוברות כל המשכנתאות. לבנקים קשה לעמוד בפיתוי, עובדה היוצרת אצלם תמריץ למתן משכנתאות, יצירת ביקוש, וכמובן שהתוצאה המתבקשת היא ניפוח לא הגיוני של המחירים.

ביום שבו תתפוצץ הבועה, יאבדו המונים את בתיהם ואנשי עסקים שהיו רגילים לרווח קל, יישארו חסרי כול. כאן בחר שר האוצר להזהיר – 'בועת הנדל"ן תתפוצץ, אנשים יקפצו מהגגות".

בשלב הזה, כפי שההיסטוריה מלמדת, תעמוד המדינה לטובת הבנקים, שהרי המודל העסקי של הבנקים הוא יצירת החוב שלנו, ממנו הם מפיקים את הרווח העצום. הפחד מקריסתו של בנק גדול יוצר מצב הזוי שבו הציבור, בנקודת הזמן שבה הוא חנוק כלכלית, יתמוך כספית בבנקים בניצוחן של מערכות הרגולציה, מבלי שתהיה לו יכולת להתנגד.

כך הגענו למצב שבו אפשר להפחיד אותנו בכל הקשור לנפילתו של בנק בידיעה ברורה של השולטים עלינו, שחלק מאיתנו יגדילו לעשות ואף יהפכו את ההסבר – למה הבנקים צודקים ועד כמה מסוכן שייפול בנק – למקצוע שהרווח בצידו יפה מאוד.
אנו חיים עם הידיעה שהטמיעו בנו במשך שנים, שקריסתו של בנק היא בבחינת ייהרג ובל יעבור היות ומשמעותה היא קריסת הכלכלה כולה.

ובכן, בואו ונבין מה המשמעות של קריסת בנק והאם הבנק הוא באמת הבסיס הכלכלי או יותר מכך, תנאי להצלחתה של הכלכלה, או שמא אנו משמשים כאידיוטים שכל תפקידנו הוא לתחזק את רווחיהם של הבנקים…

כאן מתבקשת השאלה: עד כמה מפחידה נפילתו של בנק גדול?

והתשובה: לא מפחידה, שייפול!!!

 

אני משוכנע שציפיתם לתיאורים כגון: אסון כלכלי, משבר כלכלי, פגיעה בכספם של לקוחות הבנק ועוד תיאורים מן הסוג המפחיד הזה. עבורנו הציבור אשר לא בקי בחומר, נשמעים התיאורים הגיוניים ואף מובנים מאליהם. כך גם עבור חלק נכבד מאותם אלו שלמדו כלכלה או כל תואר אחר המשלב בתכניו לימודי כלכלה.

עבודה בהחלט טובה וראויה לציון שהתבצעה על ידי הבנקאים השולטים בעולם מאז שנת 1899 לערך. אותו כינוס בו החליטו הבנקאים על הדרך בה עליהם לפעול כדי להשתלט על רכוש העולם ובמקביל ולטובת המטרה, ביצעו לכאורה השתלטות על המידע ועל הידע באמצעות שליטה קפדנית בתוכנם של לימודי הכלכלה, נוסיף גם את הצבתם של הפרשנים בכל מדיה אפשרית והרי התוצאה. ברור לנו שלבנק אסור ליפול שהרי כך לימדו אותנו, כך הסבירו לנו הכלכלנים ואתם הפרשנים.

בעודי כותב שורות אלו, איני יכול שלא לספר לכם, הקוראים על ניסוי שנעשה בחבורת קופי שימפנזה. בעזרת הקופים הנחמדים, נראה לי שאצליח להמחיש איך הגענו לכך שאנו מאמינים למצב הזוי זה, אותו לכאורה הטמיעו הבנקים בעולם כולו.

ובכן, לפני מספר שנים, לטובת ניסוי מעניין, סגרו חמישה קופי שימפנזה בכלוב ובמרכזו העמידו סולם גבוהה ובראשו תלו אשכול בננות. אך טבעי שהקופים ירצו בננה. ראשון הקופים מהר לטפס על הסולם לכיוון הבננות. אלא שאז הופעלו זרנוקי מים קפואים על הקוף המטפס ואתו על שאר הקופים. הקוף נפל למטה וסבל יחד עם כל הקופים. דקות אחרי, קוף אחר החל לטפס לכיוון הבננות, בהגיעו למרכז הגובה, הופעל שוב זרנוק המים. כך מספר פעמים עד שבכל פעם שניסה אחד הקופים לטפס לכיוון הבננות, מייד משכו אותו חזרה אליהם שותפיו לכלוב בכדי למנוע את הסבל מזרנוק המים הקרים. בשלב הבא בניסוי, הוצא קוף ובמקומו הוכנס קוף חדש. ברור שהקוף החדש מייד ניסה לטפס לכיוון הבננות, אלא שהקופים לא אפשרו לו. נכון, את הזרנוק שהם הרגישו וממנו פחדו כל כך הוא לא הכיר ולא הרגיש. כך, בימים שאחרי, הוחלפו כל הקופים ובכל פעם שנכנס קוף חדש וניסה לטפס לכיוון הבננות, הוא נמשך באלימות חזרה לכלוב מבלי להבין למה ומבלי שהופעל הזרנוק.
וראו איזה פלא, לאחר שהוחלפו כל הקופים בכלוב, הקופים אפילו לא חשבו על לטפס לכיוון הבננות.
(מזכיר לכם שבננה היא אחד המאכלים האהובים על הקוף) כרגע, לכל הקופים בכלוב אין ולא היה מושג על הזרנוק הנוראי ועל המים הקרים. ובכל זאת הם לא מטפסים לכיוון הבננות.

כך אנחנו, הגענו למצב בו אפשר להפחיד אותנו בכל הקשור לנפילתו של בנק בידיעה ברורה של השולטים עלינו שחלק מאיתנו יגדילו לעשות ואף יהפכו את ההסבר למה הבנקים צודקים וכמה מסוכן שבנק יפול, למקצוע שהרווח בצידו יפה מאוד. ברור שאם ידעו הקופים לדבר, היינו פוגשים קופים שהם פרשנים המסבירים לשאר הקופים למה אסור לטפס לכיוון הבננות. כמובן שבין ההסבר למציאות הפשוטה עד כאב, לא היה קשר, נהפוך הוא, הקופים היו מקבלים הסבר שרק מעטים היו מבינים ואחרים היו נרשמים לקורסים יקרים וארוכים כדי ללמוד מדוע לא לטפס לכיוון הבננות…
ובראשותכם אזכיר שוב, בסך הכל זרנוק מים קרים…  

ראוי לציין שבאזורים רבים בעולם, סכנת הבנקים הגדולים הובנה, הורגשה וחשוב מכך, הופנמה. המדינות באזורים אלו, החלו לבצע תכנית שכל כולה לטובת הציבור ועיקרה הוספת בנקים מתחרים כאשר הדגש הוא יותר בנקים קטנים, פחות מפלצתיים וכך גם התלות בהם היא בממדים הגיוניים.

אצלנו, ישנם בנקים גדולים מובילים אשר הפחד מנפילתם גורם לכלכלה כולה להתגייס לשמירה על הבנקים והתוצאה הברורה אותה כולנו חווים היא רמיסת האינטרס הכלכלי הציבורי.

בואו ונבין מה יקרה אם בנק יפול. כפי שציינתי בתחילתו של המאמר, הבנקים והבנקאים מצידם רוצים בעיקר להפחיד אותנו על ידי כך שהם בוחרים לתאר את שיקרה, הרשו לי לחזור לאותן מילים מפחידות מתחילתו של המאמר: אסון כלכלי, משבר כלכלי, פגיעה בכספם של לקוחות הבנק ועוד. ההסבר המפורט יותר לפגיעה כלכלית ולשאר האסונות המתוארים הוא שבנק גדול מחזיק מספר רב של לקוחות, לצידם כמות גדולה של עסקים וכמובן עסקאות ענק שבוצעו ע"י טייקונים המחזיקים פרמדות אליהן אנו קשורים כמעט בחבל הטבור כצרכנים שבויים. לא נגעתי במדינה עצמה ובתלות הלא הגיונית שלה בהלוואות ענק אותן היא לוקחת מהבנקים. תסכימו איתי שעכשיו הכל נשמע הרבה יותר מפחיד עד כדי שאנו לטובת המדינה, עסקיה ואנשיה, נהיה מוכנים לשכב על הרימון ובלבד שהבנק לא יהיה מי שיתפוצץ.

והאמת, פשוטה בדיוק כמו אשכול הבננות הטבעי כל כך אליו אנו רוצים להגיע.
הרי הכסף אותו מחזיקים העסקים, הציבור, המדינה והטייקונים, הוקלד במחשב, כלומר הוא בעצם כסף ויטואלי וככל נתון שהוקלד, כך גם כספינו מצוי בשרתי הבנק. כל שצריך לעשות עם נפילתו של אחד הבנקים הגדולים, הוא לתת לציבור הלקוחות לבחור בנק חדש, להיכנס לשרת ולהעביר את כל נתוני הלקוח לבנק החדש.

וואו, כמה פשוט עד כדי לא הגיוני. רגע ומה עם הכלכלה, המינופים…?
ואני שואל אתכם, באמת מה עם כל אלו?
התשובה פשוטה כל כך. הם ימשיכו בבנק אחר. זה כמעט כמו להעביר את אנשי הקשר באנדרואיד מהטלפון הישן לטלפון החדש. מי ששמר את הפרטים של אנשי הקשר
(שהרי בשרתי הבנקים מצויים כל הפרטים שלנו)
יקבל אותם 
AS IS בטלפון החדש – קריא, בבנק החדש.

במאמר הבא, אחשוף את הסכנות מהן חוששים הבנקאים בבואם לטפל בנפילתו של בנק
מה הן הפעולות בהן הם נוקטים כדי למנוע אירוע מסוג זה ואיך אנחנו הציבור משלמים את המחיר.

השארת תגובה